בניית בסיס פיננסי חזק

לכם המשקיעים, (ללא אותיות קטנות) כלום.
השירות ניתן ללא עלות או התחייבות עבורכם לאורך כל הדרך.
השכר שלי נגבה ישירות מהמוסדיים עצמם – בנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות באופן שווה מתוקף היותי בעל רישיון ממשרד האוצר.

רובנו מתנהלים עם אנשי מקצוע בכל תחום (רו"ח, עו"ד בתחומים שונים, יועצים שונים ועוד).
ההשפעה של התחום הפיננסי על רווחתנו הכלכלית, ואיכות חיינו היא כנראה הגבוהה ביותר (שיפור קטן בתשואת תיקי ההשקעות שלנו משמעותי הרבה יותר מעליית שכר שנשיג במקום העבודה שלנו).
לכולנו יש את המקצוע שלנו, וגם אם יש לנו נגיעה לעולם ההשקעות, כנראה שאנחנו לא בקיאים בכל המוצרים, הטבות המס וההשקעה הטובה ביותר בכל רגע נתון. מתכנן פיננסי מקצועי יידע לקבל עבורנו את ההחלטות הטובות ביותר בזמן אמת, וכמובן ימנע מאיתנו לבצע החלטות פזיזות באירועי קיצון דוגמת משבר הקורונה שחווינו בשנה שעברה.

אכן מתכנן פיננסי חייב ברישיון!
כל מתכנן פיננסי שפועל בתחום הפנסיוני (חלק משמעותי בתכנון הפיננסי) חייב להחזיק ברישיון פנסיוני מטעם משרד האוצר.
בנוסף, חלק מהמתכננים הפיננסיים מחזיקים גם ברישיון של מתכנן פיננסי בינלאומי (CFP) – שנה וחצי של לימודים בהשקעות, מיסוי, פרישה, תכנון בין דורי ועוד אך זוהי לא חובה עפ"י חוק.

קודם כל, זה אפשרי.
אך פניה ישירה לכל החברות תגזול מאיתנו זמן יקר.
מתכנן פיננסי אובייקטיבי פועל מול כלל החברות והגופים השונים, ער לשינויים והתמורות בתחום, ויודע לבחור בחברה המתאימה לכל סיטואציה ולכל מוצר.
כנראה שאם נתנהל באופן ישיר מול החברה, לא נדע אם החברה "מזייפת", אם יש חברה אחרת, טובה יותר, נקבל שירות הרבה פחות טוב ומקצועי מנציגי שירות מתחלפים ("נחזור אלייך תוך שני ימי עסקים") שעובדים בשעות עבודה מוגבלות ועוד.

תכנון פיננסי זה ממש לא "זבנג וגמרנו".
המתכנן הפיננסי עומד לרשותנו בכל נושא ובכל התלבטות או התייעצות ("אני צריך כסף", "נכנס לי כסף", "האם כדאי לשנות מסלול", "מה מצב השווקים וההשקעות שלי?" ועוד).
ניתן בהחלט לצפות גם לקשר יזום מהמתכנן הפיננסי באופן שוטף (עדכון על מצב השווקים, עדכון על השקעות חדשות וכמובן אם נדרש לבצע שינויים בפורטפוליו ההשקעות).

ממש לא!
המתכנן הפיננסי דווקא דואג לכך שנקבל מכל ספק את התנאים הטובים ביותר, כך שלעיתים דמי הניהול שנוכל להשיג דרכו יהיו דווקא נמוכים יותר.
כיצד זה הגיוני? בית ההשקעות לא משתמש בכוח האדם שלו בכל התהליך (מקצועי ותפעולי) ובכך חוסך בעלויות.
עבודה עם מתכנן פיננסי שדואג לנו לא רק שלא תעלה לנו כסף, אלא דווקא תחסוך לנו בעלויות.

רואי חשבון עוסקים בתחום שונה לגמרי – דוחות שנתיים, הנהלת חשבונות, רווח והפסד ועוד.
הם אינם בקיאים בתיקוני המס, וודאי שלא בהשקעות אלטרנטיביות, ולא חיים את התחום כמו מתכנן פיננסי.
לראייה, רבים מהם מלווים בעצמם ע"י מתכנן פיננסי.

שאלה מעולה, התשובה היא שילוב של מספר פרמטרים:
*מקצועיות המתכנן – כמו בכל תחום, המתכנן הפיננסי צריך לשלוט בכל תחום של התכנון הפיננסי, להיות מעודכן בכל השינויים והתמורות בתחום, הן בהיבט המיסוי, והן בהיבט ההשקעות, להכיר את היתרונות והחסרונות של כל מוצר, וכל חברה וכמובן לדעת לשלב את הכל לחליפה האופטימלית עבור המשקיע.

*יצירתיות – תכנון פיננסי זה לא "זבנג וגמרנו" – המתכנן הפיננסי מלווה אתכם בכל סיטואציה או צומת דרכים, מידת היצירתיות שלו היא פרמטר מכריע במתן פתרונות "מחוץ לקופסא" בנקודות הזמן המורכבות שהחיים מעמידים בפנינו.

*רקע, הכשרות וניסיון – מתכנן פיננסי איכותי אוחז בכל הרישיונות וההכשרות הנדרשות, בעל ניסיון רב בתחום שוק ההון וההשקעות, עבר וראה אירועים ותהליכים.

*שקיפות, שירות ואובייקטיביות – עלינו לזהות האם ליבו של המתכנן נמצא "במקום הנכון". האם האינטרסים שלו זהים לשלנו, האם הוא מנסה "למכור" לנו את המוצרים הטובים עבורנו או עבורו. המתכנן הפיננסי שנרצה לבחור בו עושה את עבודתו מתוך תחושת שליחות ושואב סיפוק ומוניטין מהצלחתו המקצועית.

*זיהוי והבנת הצרכים – מאחר שתכנון פיננסי מתבצע עם אנשים, על המתכנן הפיננסי להבין את הצורך של כל משקיע, לזהות את פרופיל הסיכון והמאפיינים של כל אדם, ולדעת לבנות את החבילה הטובה ביותר בהתאם.

לאורך חיינו אנחנו עומדות בפני החלטות פיננסיות רבות, שלהן השפעה על העתיד שלנו, גם הרחוק יותר. ההחלטות הנוגעות לאספקט הפנסיוני נחשבות להחלטות אקוטיות, בשל ההשפעה שיש להן על התקופה בה מקורות ההכנסה של האדם העובד מצטמצמים, או, אפילו, נעלמים לגמרי. עם זאת, לגיל בו נעשה התכנון הפנסיוני הראשוני ישנה השפעה ישירה על מהותו של התכנון ועל נקודות הכובד שלו. למשל:

• בגילאים 25-35 – תכנון פנסיוני יכול לסייע לאדם בגיבוש התנהלותו בשנים הבאות בכל הנוגע לביטוח ולפנסיה.
• בגילאים 35-55 – תכנון פנסיוני יתמקד בסקירת הקיים, איתור טעויות קיימות בתיק ביטוחי הפנסיה, בהתאמתו לשינויים שחלו בחיי האדם בשנים שחלפו וגם בהוזלת העלויות הכרוכות בו.
• בגילאים 55-67 – הישורת האחרונה של התכנון הפנסיוני והיא מתמקדת בעיקר בביצוע השיפורים האחרונים הנחוצים בתיק הביטוחים הפנסיוניים והכנת נכסיו וחסכונותיו של המבוטח לקראת פרישה (ע"י מקסום הטבות מס, למשל).